Concepton

a device that is generating concepts

ניתוח בחירות 2015

3 Comments

ניתוח בחירות 2015

גם השנה אמשיך את המסורת – לפרוס את נתוני ההצבעות ולחפש אחר תופעות ו התנהגויות המעניינות בבחירות לכנסת 2015

פרקים:

חוק אחוז ההצבעה הטבעי

ניתוח ההצבעה למפלגות השונות בכל יישוב

מחויבות להצבעה ומובהקות ההצבעה

קשר בין רמת השכלה בישוב להצבעה במפלגה

חוק אחוז ההצבעה הטבעי

אתחיל ישר מחוק מעניין מאוד: ככל שהיישוב גדול יותר, כך אחוז ההצבעה בו נמוך יותר. בגלל חוק המספרים הגדולים ככל שהיישוב גדול יותר כך אחוז המצביעים מתכנס לממוצע הארצי ולכן בגלל החוק ההתכנסות היא מלמטה. קיימים שני קווים ה”חוסמים” באופן מדהים את ההתנהגות ההמונים ה”טבעית” (אחרי שלוקחים לוג מכמות האנשים ביישוב) מלמעלה ומלמטה והישובים שמחוץ למשולש זה הם מתנהגים באופן “לא טבעי” במיוחד

image001

 למשל שלושת היישובים “המחויבים להצבעה באופן בלתי רגיל” (נקודות הירוקות מעל הקו החוסם העליון) הם מודיעין עילית (89.5% ו23 אלף תושבים), אלעד (88.5% ו17 אלף תושבים) וביתר עילית (84.3% ו19 אלף תושבים). שני היישובים הגדולים על הקו העליון הם מודיעין-מכבים-רעות (80.5% ו54 אלף תושבים) ובני ברק (79.7% ו101 אלף תושבים

ומנגד, ישנם ארבעת היישובים יוצאי דופן מתחת לקו התחתון שלא מצביעים באופן רגיל (כלומר שמים קצוץ או לא מאמינים בעיקרון הדמוקרטיה) הם שבטים בדואיים: אבו ג’ווייעד (19%), אבו רובייעה (20%) , תראבין א-צאנע (17%) וכפר דרוזי בוקעאתא (46.8%). שני היישובים הגדולים על הקו התחתון הם אילת (48% ל47 אלף תושבים ובת ים 55% ל122 אלף תושבים)

כמו כן גם תל אביב וירושלים מאוד קרובים לקו התחתון. אז נקרא לקו העליון “הקו ההתחייבות” ולקו התחתון “קו הקצוץ” או “קו הייאוש” (תלוי בסיבות לשיעור ההצבעה הנמוכה

ניתוח ההצבעה למפלגות השונות בכל יישוב

נקרא למפלגה עם האחוז הגבוה בקלפי או ביישוב בשם ה”מפלגה העיקרית” לקלפי או ליישוב בהתאמה.

חשוב לציין שקיימת הטרוגניות גדולה פנימית בתוך היישובים ובמיוחד ביישובים הגדולים. וככל שישוב גדול יותר\כמות הקלפיות גדולה יותר כך כמות ה”מפלגות העיקריות לקלפי” השונות בישוב גדולה יותר

image002

לדוגמה

שם ישוב מפלגה הראשית כמות הקלפיות למפלגה בישוב סה”כ כמות הקלפיות בישוב אחוז קלפיות למפלגה בישוב
תל אביב – יפו אמת 468 680 68.8%
ג 2 0.3%
ודעם 27 4.0%
מחל 175 25.7%
מרצ 6 0.9%
שס 2 0.3%

אבל עדיין יש מפלגות עיקריות גם ברמת היישוב (חוץ מ14 ישובים שבהם לא ניתן לקבוע מפלגה עיקרית בגלל חלוקה שווה בין שני מפלגות – למשל בעתלית מתוך 8 קלפיות 4 היו לטובת המחנה ו4 לטובת ליכוד ובבני עי”ש 5 קלפיות תמכו בליקוד ו5 בישראל ביתנו). ישנם גם יישובים בהם גם המפלגה עיקרית היא לא מובהקת – למשל חיפה:

שם ישוב מפלגה הראשית כמות הקלפיות למפלגה בישוב סה”כ כמות הקלפיות בישוב אחוז קלפיות למפלגה בישוב
חיפה אמת 182 413 44.1%
ג 19 4.6%
ודעם 53 12.8%
טב 9 2.2%
ל 25 6.1%
מחל 124 30.0%
שס 1 0.2%

(ובכלל היישוב הכי הטרוגני פוליטית בארץ הוא כדיתה (65 מצביעים מתוך 107

מפלגה אחוז
מרצ 17%
אמת 15%
קנ 14%
קץ 12%
ג 11%
טב 11%
כ 8%
מחל 8%
ל 2%
נז 2%
שס 2%

מחויבות להצבעה ומובהקות ההצבעה

נבדוק תלות בין “מחויבות להצבעה” בכל יישוב לבין המפלגות העיקריות בכל ישוב.

הבית היהודי מראה הובלה ביישובים קטנים עם אחוזי הצבעה הרבה מעל הממוצע וקרובים ל”קו ההתחייבות”

image003

לליכוד היו הרבה יישובים גדולים עם אחוזי הצבעה נמוכים

image004

למחנה יש הרבה ישובים בינוניים אך אחוזי הצבעה גבוהים

image005

לרשימה המשותפת אחוזי הצבעה נמוכים עד נמוכים מאוד ברוב היישובים

image006

תמונה דומה מצטיינת כאשר בוחנים את האחוזים הממוצעים של הצבעות בקלפיות לכל מפלגה (המובילה אותם בקלפיות) (ציר אופקי) מול הובלה של מפלגה בתוצאות הסופיות של בחירות (ציר אנכי

image007

מדד נוסף שמתאר את אחוז הצבעה בקלפי הוא “המובהקות המפלגה בקלפי” – כלומר מהו האחוז המרבי בקלפי (למפלגה המובילה בקלפי

image008

המפלגות המובהקות בקלפי (כלומר בהם רוב האנשים מצביעים למפלגה מסוימת) הם הרשימה המשותפת, הבית היהודי, יהדות התורה. המפלגה של אחים גולדשטיין זכתה במובהקות יוצאת דופן של98% (!) באום אל-פחם (מספר קלפי 11)  והיו גם מפלגה המובילה בעוד קלפי אחד בלבד בפוריידיס (קלפי 3) עם 60%. קלפי מוזר נוסף הוא מספר 1 בישוב ניין ש80% ממנו הצביעו מרצ – בחוסר רציפות מפתיע מקלפיות אחרות. דברים כאלה יכולים להיות בגלל שייכות נקודתית בלתי רגילה  (עניין או רגשי), אולי בגלל קמפיין מיוחד וממוקד ביישוב או בגלל תרמית. עידכון: התברר לגבי מפלגת הכלכלה שזה טעות אנוש בהקלדה . מעניין כמה עוד טעויות כאלהישנם בבחירות

את ההבדל בין המדדים (“מחויבות” מול “מובהקות”) קל להבין אם בוחנים את המפלגה המשותפת. המחויבות היא נמוכה (אחוזי הצבעה נמוכים בישובים שבהם המפלגה המשותפת היא מפלגה ראשית) אך כל אלה שכן באים להצביע, הם כמעט בהכרח מצביעים למפלגה (כלומר “מובהקות אלקטוראלית” גדולה). אז האמירה על “המונים בבאים לקלפי” של ראש הממשלה שלנו בקריאת “שלטון הימין בסכנה” הייתה מאוד רחוקה מהמציאות

אגב, אם חשבתם – איך מחשבים כמה קלפיות יש בכל יישוב אז כך: כמות הקלפיות היא  – 1 לכל 590 תושבים מצביעים. חוץ מירושלים (?!). שם 681 קלפיות ל-386 אלף תושבים מצביעים – כלומר קלפי לכל 566

image009

אבל בגלל אחוז הצבעה, כמות הקלפיות בפועל הינו אחד ל-392 אנשים – כלומר ניתן “לייעל” את הוצאות הקלפיות ע”י צמצום הכמויות עד כ-30%. כמובן צריך לקחת בחשבון את האי הוודאות של אחוז ההשתתפות (שהיא ניתנת להערכה מתוך החוק אחוז ההצבעה ולפי הערכת קדם) ומרווח בטחון.

קשר בין רמת השכלה בישוב להצבעה במפלגה

תודות להטרוגניות המזעזעת בהשכלה במדינתו, בבחירות הקודמות האנליזה המבוססת על מבחני מיצ”ב הראתה תלות מעניינת. נבחן אותה גם הפעם אך מול מדד מדלן מעודכן. כמה הסתייגויות חשובות למי שישר קופץ למסקנות בטרם עת. המדד (במיוחד מדד מדלן המצטבר) לא מייצג בצורה מקיפה את רמת ההשכלה שהיא לא הומוגנית כלל. ובכל מגילת ההסתייגויות היא מפורסמת גם בדו”ח המיצ”ב וגם באתר מדלן. והכי חשוב לזכור שתלות (קורלציה) אינה סיבתיות.

נתונים

:מקור של מדד חינוך\השכלה

http://www.madlan.co.il/education/bestSchools

סה”כ נתונים עבור 132 יישובים

הורדה של יישובים עם רוב אלקטורלי צר בגלל נישות פוליטיות\חברתיות – חרדי (המצביעים כמו שראינו ברובם שס ויחד) וישובים עם רוב ערבי ישראל (שרובם מצביעים רשימה מאוחדת) שלצערנו בשניהם רמת השכלה הממוצעת נמוכה מאוד.

אלקטורט של הרשימה המאוחדת עם הצבעה מאוד “צרה” (אחוז הצבעה גבוה למפלגה בודדת) ובלתי תלויה ברמת ההשכלה.

image010

כאן ואילך ציר האופקי הוא מדד מדלן לכל ישוב שבו יש אלקטורט של מפלגה והציר האנכי מייצג אחוז ממוצע (קלפיות) שקיבלה המפלגה בכל ישוב. נקודות ירוקות הן ישובים בהם אחוז גבוה של הצבעות לרשימה המאוחדת ונקודות אדומות הן אחוז גבוה של הצבעות ל”שס”, “יהדות התורה”, ו”יחד

שס מראה ירידה משמעותית באחוזי הצבעה למפלגה עם עלייה בהשכלה הממוצעת ביישוב. זוהי דוגמה מצוינת שנתונים יבשים יכולים להיות מבלבלים.  מיצ”ב נבנה על בדיקה בתחומים שהם לא בעדיפות העליונה בבתי ספר החרדים. לכן ככל שאחוז בתי הספר החרדים ביישוב קטנה, כך האחוז האלקטורלי יורד וכך עולה הציון הממוצע באותו ישוב במקצעות כמו אנגלית ומתמטיקה.

“יישובי” שס (בני ברק, כוכב יעקב, אלעד, ביתר עילית, רכסים, עמנואל

image011

“יישובי” יהדות התורה (בני ברק, אלעד, ביתר עילית, רכסים, מודיעין עילית, עמנואל

image012

תמונה ליישובים המצביעים לבית היהודי (נקודות כתומות- גבעת שמואל, אפרת, יד בנימין, בית אל, קרית ארבע) מראה חוסר תלות מובהקת

image013

ובדומה לבחירות הקודמות, “יש עתיד”, “מחל” ו”אמת” מראים מתאם גבוה לרמת ההשכלה בישובים. מחנה – מתאם חיובי וליכוד מתאם שלילי על פני 73 ישובים

image014

Rsq = 0.53

image015

Rsq = 0.69

image016

Rsq = 0.67

מהו הגורם המשותף שבעקבותיו אנו רואים את התופעה? בדרך כלל רמת החיים ביישוב קשורה לרמת ההשכלה ביישוב והקשר ההדדי הזה הוא אחד הגורמים להגדלת הפערים בחברה. כמו כן  רמת ההשכלה של ההורים קשורה מאוד לרמת ההשכלה של הילדים. האם רצון לשינוי ברמת ההשכלה\חיים – הוא הגורם לאנשים להצביע יותר לליכוד או אולי זו רמת ההשכלה\חיים בעצמה? האם מוקדי הפעילות הפוליטית הם הגורם העיקרי המשותף?  מהי הסיבתיות לתופעה מובהקת זו במציאות המסובכת שאנו חיים בה? זו השאלה…

Advertisements

Author: Andrey Gabdulin

www.gabdulin.com Product Development

3 thoughts on “ניתוח בחירות 2015

  1. הנתנונים שאתה מבסס עליהם הם לא הנתונם הרשמיים. זה לא משנה הרבה, אבל היה סבב של תיקוני טעויות של וועדות – כמו המקרה של מפלגת כלכלה באום אל-פאחם ומפלגת ישראל ביתנו בסמר.
    זה ממש לא משמעותי לניתוח כולו, אבל אתה ממש מבסס טענה על אותם יוצאי דופן שהוגדרו כטעות ותוקנו.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s